מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שכל מי שמלווים אותו ארבע אמות, מרחמים עליו מן השמיים.
לוויה: תהיו עומדים על הפקודים להיות חרדים לעשות לוויה לאהובים רעים וידידים. בעת אשר הם יוצאים לדרכים. שהיא דומה להצלת נפשות, לעיתות הנצרכים. וכל שאינו מלווה אותם, נכלל עם הפושעים בגופם, וכאילו דמים הם שופכים. ושיעור לוויה: הרב לתלמיד - עד עיבורה של עיר, שיוצא ממנה. דהיינו: שבעים אמה ושיריים. חבר לחבר - עד תחום שבת, דהיינו: אמות אלפיים. תלמיד לרב - אין לו שיעור, הנראה לעיניים. וכל מי שמלווים אותו, אפילו בעיר, ארבע אמות, אינו ניזוק ומרחמים עליו מן השמיים. ואין שיעור לשכרה הטוב בעדי עדיים.
חכם סמחון חלואה , צו לצו, דף ע"ה עמוד ב', דפוס הרי"ד פרומקין, ירושלים תרס"ד (1904) מתוך 'החכם היומי'
