חכם אפרים ארדיט


החכם היומי על לוח השנה:
< אדר ב' ה'תשפ"ד March 2024 >
אבגדהוש
     כא/1כב/2
כג/3כד/4כה/5כו/6כז/7כח/8כט/9
ל/10א/11ב/12ג/13ד/14ה/15ו/16
ז/17ח/18ט/19י/20יא/21יב/22יג/23
יד/24טו/25טז/26יז/27יח/28יט/29כ/30
כא/31      
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד לשון עילגים, שמדברים בכינוי שאינו עיקר לשון גויים.
'כל כינויי שבועה כשבועה כגון שהיו אנשי אותו מקום עילגים'. דברי רבינו אינם מובנים שבגמרא לא אמר רבי יוחנן אלא שהוא לשון גויים, וכמותו קיים לנו, ומה לו לרבינו, זיכרונו לברכה, לומר שהוא לשון עילגים ואם נאמר שסבור לו לרבינו שפירוש לשון גויים הוא לשון עילגים, עדיין למה לא פירש שהוא לשון גויים ממש כפשוטו וכמו שכתב בפרק א' מהלכות נדרים, עיין שם.
והנה הטור בסימן רל"ז סתם הדבר ולא פירש אם הוא לשון גוים ממש או לשון עילגים שהוא לשון גויים גם ע"י שאינם יודעים לדבר לשון עברי. ... נראה שהטור, זיכרונו לברכה, סובר בגלוי כמו שפירש רבינו, זיכרונו לברכה, שהרי כתב: וכן בכל מקום ומקום הולכים אחר הלשון שרגילים בו, שאם יש להם כינוי וכו', ומילת 'רגילים' שכתב, ולא כתב אחר הלשון ש'מדברים' בו, גם מה שכתב עוד: שאם יש להם כינוי וכו' משמע שהוא לשון העילגים שכתב רבינו, זיכרונו לברכה, שאינו עיקר לשון הגויים ממש וכך גם משמע ממה שכתב אחר-כך לגבי 'כינויי כינויים וזה לשונו: 'שרחוק הרבה מן הלשון', עיין שם, שמשמע שזה כינויים אינו רחוק הרבה אבל הוא רחוק מכל מקום.
חכם אפרים ארדיט , מטה אפרים - הלכות שבועות פרק ב, מתוך שו"ת בר אילן, מהדורת פרידברג ירושלים תשס"ו (2006). מתוך 'החכם היומי'
הצהרת נגישות