צעיר אחד, שעלה לארץ ישראל אחרי מלחמת העולם השנייה עם אביו היהודי ואמו הנוצרייה. ... ותמיד חשב עצמו ליהודי, וקרה שהתאהב עם נערה מבנות ישראל, והיא גם כן אוהבת אותו, ורצו להתחתן זה עם זה. וכשנודע לו שהוא נוצרי, בא להתגייר, וקבל עליו למול, וקבל כל המצוות, וכבר התחיל ללמוד דיני היהדות הצריכים אצל רב אחד, וכתב ונתן בידו לראיה שהוא בקי ויודע כל הדינים, הנחוצים כיהודי כשר, ובא לבית דין וקיבל עליו מצוות התורה, אבל הוא שחקן כדורגל בשבת, ושאלו אותו אם גם אחר הגירות ימשיך לשחק, ואמר בוודאי שימשיך לשחק כי זאת עבודתו ומזה הוא מתפרנס, ונסתפקו אם לקבל אותו ... והנה בזוהר הקדוש: אפילו קיבל עליו כל התורה חוץ מדקדוק אחד, אין מקבלים אותו, עיין שם. ואם כן, מאחר שאמר שלא יעזוב המשחק הנזכר אחרי הגירות, ופשוט שיעבור על חילול שבת הרי הוא כאילו אמר שמקבל עליו כל התורה, חוץ מדבר אחד, שאין מקבלים אותו.
אמנם להיות שאומרים, שהדבר נחוץ מאוד, ויש חשש פיקוח נפש בדבר, כי הבחורה הישראלית שהתאהבה בו כבר מעוברת ממנו, ויש חשש שאם לא נתיר לה להינשא לו, שתאבד את עוברה ... ולכן יצאתי מגדרי לחפש אולי אמצא דרך להקל ולגייר אותו.
הוכחתי מדברי הרמב"ם, שקבלת המצוות, אין הכוונה שהוא מוכרח לקבל עליו את כל המצוות לקיימם, אלא לקבל עליו כל מצוות תורה, ושאם יעבור הוא מקבל עליו העונש שמגיע לו. ... והוא מקבל עליו כל זה המצוות ועונשיהן, ואם כן, לא אכפת לנו אם בשעה שמקבל המצוות הוא חושב וגומר בדעתו לעבור על מצווה ולקבל העונש, ולא נחשב זה חסרון בקבלת המצוות ... ואף על פי שאנו יודעים שיעבור אחר כך על חילול שבת - לא אכפת לנו, שאין זה מזיק לקבל המצוות, ואפשר שיבוא זמן ויעזוב את המשחק הנ"ל, ולא יחלל שבת ,ויתכן שיצאו מהם בנים הגונים דורות ישרים בישראל.