ובזה אפשר להבין כוונת הכתוב הנאמר בגדעון: 'ויש ה' עמנו, ואיה כל נפלאותיו, אשר ספרו לנו אבותינו לאמור: הלא ממצרים העלנו ה' ועתה נטשנו ה' ויתננו בכף מדין' - כי ידע גדעון שהקדוש ברוך הוא הוציאנו ממצרים באותות ובמופתים, שדבר זה מפורש בתורה, ואפילו תינוקות של בית רבן יודעים. אכן מה שכתוב: 'ואיה כל נפלאותיו' - כוונתו לומר שמכוח ניסי יציאת מצרים, נעשו ונמשכו אחריו כמה ניסים לשעתם וגם לעתיד לבוא, ולכן אנו מוזהרים לאמור: הלא ממצרים העלנו ה' - שאנחנו נזכור אותם הניסים תמיד, שזה הוראה שהוא יתברך עושה עמנו נפלאות בכל צרותינו.