שבעת צוואתה אמרה בזו הלשון: שחצי עזבונה יזכו בו חכמי ועניי ירושלים, תבנה ותכונן, ושם נמצא בעת ההיא במוגאדור, רב אחד, שליח דרבנן, מעיר הקודש טבריא, תבנה ותכונן במהרה בימנו, והלך השליח דרבנן הנזכר, ישמרהו האל וינצרהו, ואסף איש טהור כמה חתימות מכמה אנשים, שהעידו לי שרוב הנשים, שטעו וקרו לכל ערי אדמת קודש בשם ירושלים, תבנה ותכונן במהרה בימנו, ומכוח זה רצה לומר שגם לעיר הקודש טבריא, תבנה ותכונן, יהי חלק ונחלה גם היא. ...
יש לנו לומר לירושלים המקודשת מחברותיה נתכוונה כמו שכתוב בגמרא: האומר - נכסי לטוביה ופסק השולחן ערוך בסימן רנ"ג יעויין שם: שאם היו שני טוביה, ובהם תלמיד חכם הוא קודם וכולי.
וגם כאן הכי יש לומר כל המוקדש מחברו עדיף הן מצד קדושת הארץ והן מצד קדושת יושביה מכל יושבי באי עולם. ... הן מצד ירושלים המרובה באוכלוסין כידוע פשוט הוא שוודאי לירושלים האמתית שהיא עיר תהילה נתכוונה ופשוט.