מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שהעושה טוב לאחרים, לא יניח את טובתו עצמו.
'ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך' - אדם שמעשיו הטובים והנעלים וכל חייו מוקדשים לזולת, אינו עושה לעצמו כלום. אף כל ההשתדלויות שהוא משתדל, הן רק למען אחרים. וכזה היה אבינו הראשון אברם זכרונו לברכה. הוא דאג להאיר לעולם מכבוד ה' וחסדו, ואיך לעשות טובות לבני אדם. וממילא את עצמו הזניח ולא דאג לעצמו כלל. לכן אמר לו ה' לאברהם - 'לך לך מארצך'. כלומר - הגיע הזמן שתעשה פעולה, שתהיה בשבילך, בשביל טובתך אתה - 'לךָ'.
חכם עזריה פיג'ו , בינה לעיתים על התורה, עמ' כ"ו, הוצאת סיני, תל אביב, תשכ"ב (1962) מתוך 'החכם היומי'
