מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד שאין נופלים על פניהם בט' באב, להראות אותו כיום מועד.
בשעת מנחה נוהגים לקום מעל הארץ על גבי ספסלים במקום גבוה, והוא להראות נחמה באבלנו, בו ביום, ועל זה אומרים פסוקי נחמה ומתעטפים בציצית ומניחים תפילין שנקראים פאר, מה שאין כן עושים כך בבוקר משום אבלות. וכן אין נופלים על פניהם כל היום כולו, להראות אותו כיום מועד שמובטחים אנו שייהפך אבלנו לששון ולשמחה כדכתיב: 'לשום לאבלי ציון פאר תחת אפר'.
חכם משה אבן מכיר, סדר היום, עמ' קצ"ד, הוצאת הרב יהודה דייטש, ירושלים, תשל"ח (1978) מתוך 'החכם היומי'
