'משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים' - אמרו זכרונם לברכה: שתי מנות לאיש אחד, אבל לאביונים צריך ליתן שתי מתנות לשני עניים, דהיינו מתנה אחת לאביון אחד, לפי שהעשירים והבינוניים כל אחד מהם יש לו מזל טוב, שאיזהו עשיר השמח בחלקו, ויש לו גם ההשתדלות, וכיוון ששניים אלו הוצרכו בנס של פורים, לכן איש לרעהו ישלחו שתי מתנות, לזכר הנס שנעשה בשתי דברים אלו, אבל לאביון שאין לו מזל טוב ואין לו אלא ההשתדלות להרוויח מזונותיו בצמצום, אם היו שולחים לו שתי מתנות לזכר ההשתדלות והמזל יהיה לו לבושת פנים ולזכר דאגתו שאין לו מזל טוב, ולכן אין שולחים לו, רק מתנה אחת זכר להשתדלות, ולפי שמי ששולח יש לו לעשות זכר טוב אף לסימן המזל, משום כך שולח לשני אביונים, שלגביהם הם כנגד ההשתדלות לבד, ולגביו הם כנגד המזל טוב וההשתדלות.