מקצת שבחו

חכם משה אלשיך הקדוש, נולד לאימו ולאביו חכם חיים בשנת רס"ז (1507) באדרינופול שבתורכיה. 
ראשית תורתו באדרינופול מפי מרן החכם יוסף קארו. לאחר מכן עבר לשלוניקי, שם למד תורה מפי החכם יוסף טיטאצאק. בשנת רצ"ה (1535) זכה ועלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת. שם שימש בקודש כפוסק הלכה ודיין. לאחר שעלה רבו, חכם יוסף קארו לצפת, עמד לצידו, ובעת זקנותו אף היה חותם בשם רבו.
חכם משה אלשיך עמד בראשן של שתי ישיבות בצפת, בהן לימד את העיון בגמרא, אך עיקר ייחודיותו של חכם משה אלשיך היה בתורת הדרש. אל דרשותיו הגיעו רבים, ואף האר"י הקדוש, שחי באותה תקופה, הגיע לשמוע דרשותיו, ואמר שחכם משה אלשיך זוכה בפירושיו לכוון אל האמת. אך משרצה חכם משה אלשיך להיכנס לשיעוריו של האר"י הקדוש, לא הניחו להיכנס באומרו שתיקונו ושורש נשמתו הוא בדרש ולא בחכמת הנסתר.
בשנת שמ"ז (1587) נאלץ לגלות לדמשק  כנראה בשל מגפה שפקדה את ארץ ישראל והפילה חללים רבים.
בשנת ש"נ (1590), הוא כבר בן למעלה משמונים שנה, יצא כשלוחא דרבנן לתורכיה, פרס וסוריה. 
חכם משה אלשיך נפטר בי"ג ניסן ש"ס (1600) בדמשק, ונטמן בבית העלמין העתיק של צפת.
חכם משה אלשיך חיבר ספרים רבים בעיקר בדרש ובפרשנות: 'תורת משה' - על התורה. 'מראות הצובאות' - על נביאים ראשונים, פירושים על חמש מגילות, על ספר דניאל, משלי, איוב ותהילים. 'ירים משה' - פירוש על מסכת אבות. שו"ת מהר"מ אלשיך, ופירוש על ההגדה של פסח.