מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד הסגולה להיות סנדק, שלא ינדבה לרבנים להיות במקומו.
מי שמשתדל להיות סנדק כל ימיו הוא סגולה נפלאה. ויש איזה אנשים כשנולד להם בן, מתנדבים לרבני ארץ להיות סנדק במקומם. לא כן אנוכי עמדי. רב להם תורתם, אשר יהגו יומם ולילה, ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם, שעוסקים בתורה ובמצוות. שעושים חבילות חבילות תמיד בלא הפסק. אשריהם מה טוב חלקם ומה נעים גורלם. אמנם לשאר העם כערכי, אם יזדמן לנו מצווה כזו, איך אפשר שיתנדב בה לעשיר מופלג בתורה ובמצוות, אשר אין חקר ואין מספר כחכמי הזמן?! ומי יתן, כל יום ויום, יזמין ה' לידינו מצוות כהנה וכהנה, ואף כי אין אתנו מי שיודע סודן של דברים, והם ידעו ויבינו דבר דבור על אופניו, מכל מקום אפשר לכוון לפשט המצווה לקיים מצוותו יתברך ויתעלה, ולתקן שורשה במקום עליון.
חכם רחמים מאזוז, כסא רחמים, תהלים י, דף יב עמ' א, הוצאת נסים חדאד, אשקלון, תש"ן (1990) מתוך 'החכם היומי'