ואם ה' יתברך, עשה לכבוד ישראל ונחרב הבית לקיים שמם בעולם, והשכינה כל הימים עמנו בגלות, למה יושבים פה? עד מתי אנו ישנים? ויש כמה דברים לקרב הגאולה, ראוי לידבר בהם, ולהתפלל לה' על גאולתנו ועל פדות נפשנו, ויוליך אותנו קוממיות לארצנו, ונעשה שם המצוות שאין נוהגים בחוץ לארץ. ובזמן הזה, שאין בית, ואנחנו חסרים מכל טוב הנפש, ו'טוב פת חרבה ושלווה בה' - בירושלים ובארץ ישראל, 'מבית' - בחוץ לארץ 'מלא זבחי ריב' - שכל טובות העולם הזה הבל המה, אפילו בארץ ישראל, שסוף האדם למות. ומי שהמוות רודף אחריו איך יערב לו שום טובה בעולם? וכל שכן אנו, שבימים האלה יושבים בארץ לא לנו. וברוך ה' אשר בחר בנו. שכל מה שיכבד עול הגלות עלינו, אנחנו אליו עינינו, לראות בעניינו. ולמהר לגאלנו גאולה שלמה למען שמו.