מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמדת האיסור להטעות שום אדם, שאינו תלוי ביחסם אלינו.
הסברנו פעמים רבות שאסור לשארית ישראל להטעות שום אדם, לא נוצרי וגם לא מוסלמי. הרגשות שעולים מכתיבה כזאת, והאפשרות שבני המאה האחת-עשרה קיימו הוראות אלה, הן עדות נהדרת להוראות האתיות של היהדות, ולרף הגבוה שהציבה לאידיאל המוסרי, בשעה שיחסי היהודים עם הסובבים אותם כללו שנאה, רדיפות ותו לא. עם זאת, רש"י אסר חלוקת מתנות לאביונים בפורים לגויים. אך את זאת עשה לא מתוך שנאה לגויים, אלא על מנת שלא להזניח את היהודים העניים.
מרת פרחה פלורה ששון, Flora Sassoon, Rashi, The Jewish forum: a monthly magazine, October 1930, New-York, p. 378 (מתורגם) מתוך 'החכם היומי'
