'לעולם אין אדם מעני מן הצדקה' - שכוונת רבותינו זיכרונם לברכה בתיבת 'לעולם' לומר: אף על פי שבזבז יותר מחיובו - אינו מעני, ועוד הביא ראיה מדברי אביו שאמר: 'פזר נתן לאביונים' - שפיזר ממונו יותר משיעור שהוא חייב - להרבה עניים כמו שכתוב: 'לאביונים' - לשון רבים, ואף על פי כן: 'קרנו תרום' - שהקרן של ממונו מתרומם ומתרבה.