'הא לחמא עניא' - והנה המגיד בפתח דבריו, רצה לחזק ליבנו בגלות הזה, ושנאמין שעתיד הקדוש ברוך הוא לגאלנו. ונתן סיבה אל אורך הגלות - וזהו עיקר ההגדה. ובכללה הולך ומגיד את הדברים שאירעו לנו ולאבותינו במצרים, והמכות שהוכו המצרים כי כיוצא בהם יעשה, הוא יתברך, בגאולה העתידה, ובסיפור הדברים יעוררו רחמיו יתברך לגאלנו באומרו: ראו איך ראויים שיעשה להם ניסים מחודשים כי זה כמה שנים עשיתי להם ניסים אלו שמזכירים, ואינם כפויי טובה. ולזה אמר שכל המרבה לספר ביציאת מצרים הוא משובח, לפי שמעורר יותר הרחמים.