'אם בקשת לעשות צדקה, עשה אותה עם עמלי תורה' - והוא תמוה, כי מצוות צדקה סתמית היא, וכל הפושט יד אתה מחוייב לתת לו. ואם כן מה מצאו חכמינו זיכרונם לברכה, להנאת עצמם הם דורשים להוציא תלמידי חכמים מן הכלל לומר עשה עם עמלי תורה? - ועל פי האמור הנה נכון ונקדים עוד מה שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה על פסוק: 'כי בצל חכמה בצל הכסף' - כי המחזיק ביד תלמיד חכם, זוכה ויושב אצל תלמידי חכמים. ושמא תאמר כי מגרעות נתן לו, כי בזיון הוא לו שאינו יודע ללמוד, והקדוש ברוך הוא יושב ולומד עם התלמיד חכם, שתלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ובעולם הבא. ואם כן ביזיון הוא - זה אינו, כי שכרו - הקדוש ברוך הוא מלמדו תורה מפיו.