'קול צופיך נשאו קול, יחדיו ירננו, כי עין בעין יראו, בשוב ה' את שיבת ציון' - אומרו: 'קול צופיך' - לשון מצפים, והכוונה: אותם שהיו מצפים, ועיניהם תמיד צופיות לישועה, כמו שאנחנו מתפללים בכל יום: 'כי לישועתך קיווינו כל היום', 'נשאו קול יחדיו ירננו' - ויזכו לראות עין בעין בשוב ה' ציון - זה שכרם. 'פצחו ורננו יחדיו, חורבות ירושלים' - רצה לומר: 'פצחו רננו יחדיו' - עם ישראל, אפילו 'חורבות ירושלים' - ירננו, והטעם 'כי נחם ה' עמו', וגם כן 'גאל ירושלים'.