מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שלא יצא במה שכבר גמל עימו חסד, אלא ברבים עד אין חקר.
'ועל גמילות חסדים' - אמר גמילות חסדים בלשון רבים, ולא אמר גמילות חסד, לרמוז שלא יאמר בדרך שאומרים קצת בני אדם, כשבא אדם אצלם על דרך גמילות חסד, הן בפיו נכונה לו: כבר גמלתי עימו חסד, פעם ושתיים ויצאתי ידי חובה, ומה לי לעשות עוד?! - ומתוך זה אמר 'גמילות חסדים' - בלשון רבים, שפעמים רבים צריך שיגמול חסד עם כל אחד, ואין פוטר אותו בגמילות חסדים פעם ושתיים, כי יתן דעתו כמה פעמים עד אין חקר ואין מספר גומל הוא יתברך שמו חסד עמנו.
חכם יעקב פינצי, זכות אבות, פרק א', דף ג' ע"א, בלגרד, שנת תרל"ח (1877) מתוך 'החכם היומי'
