מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד כיוון שהעניים נחים בשבת, השמש להם מרפא בכנפיה.
ידוע שמי שהוא מתעמל ויגע הרבה, אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק. וכל מי שהוא יושב בטח ואינו מתעמל, כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש. עיין בספר 'נאה להודות' מזמור ע"ג. והנה העניים כל ימי החול הם מלאים ויגעים ועל ידי כן מתחזק כוחם. אבל בשבת הם נחים וכיוון שלא עובדים - נחלשים. אם כן הם צריכים דבר לרפא אותם, ביום שנחים, שהוא יום שבת, ומה ירפא אותם הוא השמש, לכן זה כאילו מפורש יום שבת, על כן אמרו: 'שמש בשבת' - שמש צדקה ומרפא בכנפיה - 'צדקה לעניים', שביום השבת הם נחים וכיוון שלא עובדים נחלשים, השמש להם בשבת מרפא בכנפיה.
חכם שלמה אמסלם, בני שלמה, חידושים על נ"ך, ע"מ נ"ח, הוצאת ישיבת בני שלמה, תשס"א (2001) מתוך 'החכם היומי'
