חלק העני הוא פיקדון ביד העשיר, ומה שנותן לעניים אינו אלא משלהם, ולפי זה אין כאן מקום לתשלום גמול, שדי לנו שאנו עשירים ועושים כל צורכנו בממון העניים שבידנו, שהקדוש ברוך הוא נתנה לנו על מנת שניתן לעניים, וגם שנהיה אנחנו נהנים, על דרך שאמרו 'אפוטרופוס מותר ללבוש מכנסי יתומים כשהוא להבאתם', ואנו רואים ששכרה הרבה. ...
'עניי עירך ועניי עיר אחרת, עניי עירך קודמים' - ולכאורה, כיוון שכולנו 'בני איש אחד אנחנו', למה יגרע עניי עיר אחרת מעניי העיר? - אמנם על פי מאמרנו הקודם, שחלק העני מופקד בידי העשיר, מאתו יתברך, ושלו נתנו לו אחר כך, וודאי שלא יעשה ה' דבר כזה, להפקיד חלק העני עומד בחוץ אל ארץ אחרת, והוא צריך לכתת רגליו לבוא לעיר שהעשיר בתוכה, כי אם מפקידה ביד העשיר העומד עימו במחיצתו.