'הרב כבסני מעוני, ומחטאתי טהרני. כי פשעי אני אדע, וחטאתי נגדי תמיד'. - יש לדייק אומרו: 'כי פשעי אני אדע' - שמה נתינת טעם הוא, למה שאמר: 'הרב כבסני מעווני' משום 'כי פשעי אני אדע'? אך ירצה: 'הרב כבסני מעווני' - מבלי ייסורים אלא בתשובה לחודה ... ולא אמרו: אלא תשובה תולה וייסורים ממרקים או יום הכיפורים מכפר, לזה בא ונתן טעם שנאמר זה: 'כי פשעי אני אדע, וחטאתי נגדי תמיד', ואני מתחסד עם קוני לתקן את אשר עיוותתי, ובכגון אלו די תשובה לחוד, אפילו לפני יום הכיפורים, ואפילו בלי ייסורים, וכיוון שכן 'תחטאני באזוב ואטהר, תכבסני ומשלג אלבין' - לגמרי, שלא ישאר רושם עוון כלל.