גמילות חסדים היא מצוה שאין קץ למתן שכרה, והיא מהמצוות שהאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כמו שכתב התנא. וראוי לאדם שיזהר בה ביותר. כי מאחר שהיא מצווה שאין בה חסרון כיס, ענוש ייענש בכפלים, אם לא יזהר בה, ומאוד הפליגו חכמינו זכרונם לברכה במצווה זו עד גדר, שאמרו שהיא אחד משלושת עמודי העולם, ואמת שהשכל שופט, שרוב קיום העולם תלוי בגמילות חסדים ... כי יהיה מלווה לעני ומדבר על ליבו, ואם לא הלווהו ולא ידבר על ליבו, הנה הוא מת ברעב. כי ביקור חולים על ידי שיבקרנו, אפשר שעל ידוו תהיה רפואתו. או שימצאהו צריך תרופה וכיוצא, ויקרב לו התועלת, וכן לקבור מתים, שאם לא כן, ישאר מוטל ומושלך בארץ ורבים כאלה. ואם כן מלבד הפשט של דברי חכמינו ... נוכל לומר שגם כפי הטבע קיום העולם בגמילות חסדים.