'רבי אומר: איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם' - להיות בשבילה לעצמו לעולם הבא, שבה לבדה יוכל לקנות השלמות, וכאילו קיים כל התורה, ובאה התשובה: 'כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם' - דהיינו שרוח המקום ורוח הבריות נוחה הימנו, מצד משאו ומתנו עם הבריות כולם ועם המקום, שתמיד מספרים את כבודו ואת אמונתו עם המקום ועמהם, וזאת יוכל כל אדם לקיים בה, וזאת היא שיבור לו האדם. מה שאין כן בכל המצוות, הגם שהם כולם ישרים, אין שום אדם יכול לקיים את כולם, וכמו שנאמר: 'ופן תאמר' מה שנאמר מצווה זו מכל מצוות האמורות בתורה, ולמה זו דווקא יבור לו האדם, לזה סיים ואמר: 'משום שמצווה זו מעלה עליו כאילו', 'והווי זהיר במצווה קלה כבחמורה' - דהיינו: כאילו הוא זהיר וקיים כל המצוות, וכיוון שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות, זו שכרה מרובה וזו שכרה מועט, לכך עשה זאת איפה בני שהיא מצוות משא ומתן באמונה, והינצל מן הספק ותהיה בטוח על שכרן.