אמרו חכמינו זיכרונם לברכה בפירוש בדברי הימים: 'וימים רבים לישראל ללא א-לוהי אמת' - מהו 'ללא א-לוהי אמת' - ללמד, שכל מי שעוסק בתורה בלבד, דומה כמי שאין לו א-לוה. עד כאן. והרב 'אשל אברהם' כתב שכוונת חכמינו זיכרונם לברכה היא שכל העוסק בתורה בלבד ולא בגמילות חסדים דומה כמי שאין לו א-לוה, ונתן טעם שאף על פי שעוסק בתורה ומאמין בה' יתברך, עם כל זה מאחר שאינו עוסק בגמילות חסדים, ניכר שאין ציור נפשו בשלמות לתאר אחרי פעולותיו, כמאמרם זיכרונם לברכה על פסוק: 'אחרי ה' א-לוהיכם תלכו' - לך אחרי מידותיו ופעולותיו, מה הוא רחום אף אתה רחום, וזה שעוסק בתורה ולא בגמילות חסדים ציורו ופעולותיו לחוץ לנפשו. עד כאן דבריו.
וידוע שגמילות חסדים בין בגופו בין בממונו, ומעתה זהו שאמר שלמה המלך, עליו השלום: אתה בן אדם צריך לדעת 'כי בצל החוכמה' - שהוא עסק התורה, שאתה עוסק בה, דע לך שצריך עמה 'צל הכסף' - להיות רחמן ונדיב, לגמול חסד בממונך, שבזה תהיה ניכר שציור נפשך הוא בשלמות לתאר אחרי פעולותיו יתברך, ויש לך א-לוה אמת, שזה בלא זה אי אפשר.