ליוסף בני היקר: ה' יתברך הגביר חסדו עליך, והצלחת בלימודי הרפואה, להיות רופא מומחה למחלות הלב, ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה: 'כל מחלה ולא מחלת הלב, וכל חולי בחזקת סכנה'. לכן בני היקר, אף שאני יודע שחננך ה' במידות טובות שבהן נשתבחו בני ישראל הכשרים, רחמנות, ביישנות וגמילות חסדים, ונטע בליבך אהבת הזולת, ומידת החסד עלתה על כולנה, אבל אמרו רבותינו זיכרונם לברכה: 'אין מזרזים אלא למזורז', ועליך לדעת, כי עסקך בענייני נפשות, ומוות וחיים ביד הרופא, טיפה אחת מיותרת או חסרה תוכל להזיק, לכן צריך להיות מתון ומזורז במלאכתך, ולרדת לתוך נפשו של החולה, ויהא לשונך לו למרפא, כי מילה יפה מקילה עליו חוליו, וזאת היא גמילות חסדים שאין למעלה ממנה, ולדבר אתו שיחה נעימה, ובאורך רוח, גם אם מרבה לשאול שאלות, אל תזלזל בו, כי בנפשו הוא, ולב יודע מררת נפשו, ודוד המלך, עליו השלום, אמר: 'אשרי משכיל אל דל', ואין דל כחולה, צריך להשכיל ולהתבונן איך לדבר אתו, ואחר שתעשה כל מאמץ שעליך לעשות, ה' הטוב ישלם לך גמולך, ולא תצא שום תקלה מתחת ידיך. ובכל דבר שיש לך בו ספק, אפילו ספק קל, אל תתרשל או תתבייש מלשאול ולהתייעץ עם חבריך, כי ספק נפשות דוחה שבת החמורה, ודברים אלו תשים בין עיניך בכל מקרה חמור...