מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד לחזק מניין שני בליל שבת, ליוצאים מאוחר מעבודתם.
זכרו את קדושת יום השבת, איך היתה בבית, יום שבת היה כולו קודש לתפילות, לתורה, ולשירה (ליל שבת אחרי ערבית, היינו נשארים בבית כנסת למניין שני כדי לחזק אותו, בימי החורף שהיום קצר ואנשים יוצאים מאוחר מהעבודה כדי שיוכלו להתפלל במניין שני), וכאשר הולכים לבית, בתוך הסעודה דברי תורה, פיוטים וכולי. ובשעה 2-1 לפנות בוקר קמים לשירת הבקשות, עד תפילת שחרית, אחר שחרית לימוד בבית כנסת 'אם הבנים', אחר כך סעודה כנ"ל, ואחר כך דרשה בבית הכנסת על פרשת השבוע, עד לפנות ערב, ואחר מנחה רצים לבית לסעודה שלישית, אשר מעולם לא ביטלנוה ברוך ה', ומשם לתפילת ערבית, ואחר ערבית עוד דרשה, ובבית, ליל מוצאי שבת באים פנים חדשות פייטנים ואורחים מצוינים, ודברי תורה, והכל בבית היה אומר קדוש.
חכם רחמים בן עמארה, לעת מצוא, חלק א, אגרת גלויה, עמ' מ, הוצאת רחמים בן עמארה, ירושלים, תשמ"ח (1988) מתוך 'החכם היומי'
