'ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה, והכנעני אז בארץ.' - לפי שאמר לו ה': 'אל הארץ אשר אראך', וקיים לנו בהלכות קידושין: 'האומר לאישה, התקדשי לי על מנת שאראך בית כור עפר', אנו צריכים, שיראנה משלו, ולכן אברהם בשומעו דבר ה', אשר אמר: 'אשר אראך' - אמר שהיא עתה בלא בעלים, ויכנס לתוכה בלי בושה, והוא לא כן מצא: 'ויעבור עד מקום שכם' – ולא מצאו ריקן, 'עד אלן מורה' – ולא מצאו ריקן, שבכולן עדיין 'הכנעני אז בארץ' - הולך ותפס כדברי חכמינו זיכרונם לברכה, ולכן תמה על המראה, מיד: וירא אליו ה', ויאמר לזרעך אתן' - שעיקר כוונתי במה שאמרתי: 'אשר אראך' - לא לך, אלא על בניך, הכוללים בך, אמרתי כן, ובאותו זמן תהיה פנויה מבלי יושב. 'ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו' - במקום בניו, ופינה וישב במקום הפקר 'ההרה', כיוון שאין לו זכות עתה בארץ נושבת.