'כל דכפין יתי ויכול' - לפי שאמרו במדרש שכשיצאו ישראל ממצרים כרתו ברית לעשות חסד זה עם זה. ונראה לפי שלא היה להם זכות לצאת כמו שאמר משה רבנו וכתב רש"י בפסוק: 'מי אנוכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים'. ... וכן ישראל לא יצאו ממצרים אלא בזכות התורה שעתידים לקבלה, שתחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים, לכן כרתו ברית לעשות חסד זה עם זה. לכן אומרים בפסח: 'כל דכפין יתי ויכול' - לומר שאנחנו נזהרים במצווה זו לעשות חסד, כמו שעשו אבותינו כשיצאו ממצרים, שכרתו ברית לעשות חסד זה עם זה. כדברי רבי אפרים בפרשת עקב בפסוק: 'ושמר ה' א-לוהיך את הברית ואת החסד ואת השבועה' - את הברית זו התורה, ואת החסד זו גמילות חסדים. שהקדוש ברוך הוא ייחד שמו על החסד שנאמר 'לך ה' החסד' - אותיות נעלמות של חסד - 'תמך לת' - גימטרייה תק"ץ - משיצאו ישראל ממצרים עד החורבן תק"ץ שנים, נחרבו בעוון ביטול גמילות חסדים.