מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד לסלק גאוות המניע בראשו, ואינו אומר שלום בפיו.
'במה תרום קרן ישראל?' - היא הגאולה, 'הוא בכי תשא את ראש' - כלומר שתסתלק הגאווה אשר היא בראש. וזה שכתוב: 'ואני הייתי חרפה להם' בעת ש'יראוני' ואתן להם שלום, לא ישיבוני בפיהם, אלא 'יניעון ראשם'. כי כן דרך בעלי גאווה (הרב 'דגל ראובן'). וזה שכתוב: 'כל רואי ילעיגו לי'. במקום הראוי ש'יפטירו בשפה' להשיב שלום, הם 'יניעו ראש'.
חכם דוד חי צאלח, אילה שלוחה, דרוש לשקלים, דף מ"ה ע"א, דפוס רחמים בן ראובן ואהרן בן ישועה פתייה, בגדאד, תרל"ו (1876). מתוך 'החכם היומי'