מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד מרחל, הגם בהקשותה, זה לה בן, שבוודאי נולדה תשועה.
'ותלד רחל ותקש בלדתה' - האבות סימן לבנים. רחל הייתה עיקרו של בית, לכך קיבלה צער כדי שתהיה סימן לישראל. כיצד? - את מוצא כשנסעו מבית אל, אז קשתה בלדתה, לרמוז שעתידים ישראל, כשיצאו מבית אל - דהיינו: בית המקדש, שיסבלו גלות קשה וייסורים גדולים, וחבלי יולדה יבואו להם. אשר לחרב לחרב, ואשר לרעב לרעב, ואשר לשבי לשבי. ועם כל זה הצער נביאיהם מתנבאים להם ומנחמים אותם, כי עתיד השם להושיע ולגאול אותם, ולשלוח להם משיח בן דוד לאסוף נדחם. ואומר להם אל תיראו, כל עת שתגדל צרתכם, דעו בוודאי שנולדה תשועה, כמו שנאמר: 'ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע', וכן נרמז זה אצל רחל: 'ויהי בהקשותה בלדתה, ותאמר לה המילדת אל תיראי, כי גם זה לך בן'.
חכם סאלם קורח, מדרש אשרי, וישלח , עמוד קל"ד, דרוש ט"ז, הוצאת משפחת המחבר, תשל"ט (1979) מתוך 'החכם היומי'