מצווה זו של קבלת עול מלכותו עלינו, נוהגת בכל מין כללות עם בני ישראל יחד כולם עשיר ואביון, חכם ועם הארץ. כולם כאחד מקבלים עול מלכותו עלינו, 'שמע ישראל ה׳ א-לוהינו ה׳ אחד'. ובשאר פרטי תורה יש מהם חכמים, יש מהם עם הארץ, יש מהם מרובים במצוות, ויש מהם כמה וכמה מיני מינים, ויש מי שנפשו חשקה במצווה זו יותר מאחרת. כאשר אמרו: 'אביך, במה היה נזהר? - במצוות ציצית'. ואמרו: 'אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ' שנאמר: כי אם בתורת ה' חפצו'.
וכן אומרו: 'ויקחו לי תרומה' - כביכול אותי אתם לוקחים, זהו קבלת א-לוהותי עליכם. משפט השווה יחד כולם כל קהל עדת ישראל, ואחד זה 'מאת כל איש אשר ידבנו ליבו' - איש איש לפי מהללו חשקו בתורה ובמצוותיה 'תיקחו את תרומתי' - תלמדו ממעשיך הטובים ומתורתו הקדושה. חוזרני למה שהיינו בו, שבלי בית המקדש אשר ישרתו בם בקודש, צריך שתהיה תחילת עשייתם לשם גבוה, לשם הקודש.