'ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה' - שהמשפט מקרב הגאולה, שנאמר: 'שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא'. וידוע שבימי הגלות אין מקום לקיום התורה ומצוותיה, כמו שאמרו כיוון שגלו אין לך ביטול תורה גדול מזה, וגם רוב המצוות אינם מתקיימים אלא בהיות ישראל יושבים על ארצם ונחלתם, אבל כשעושים המשפט מקרבים הגאולה, ואז התורה תתקיים בכללותיה ופרטותיה. וזהו מה שאמר להם משה: הרי נתן לכם התורה וצריכים קיום בכללותיה, וזה לא יהיה אלא על ידי שאתם עושים המשפטים ומקרבים את הגאולה.