מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד שאנו המקומיים רואים ביהדות גם את הלאומיות.
צורך היישוב דורש את זה, שלא יהיו רק ציונים נואמים נלהבים ונוסעים לקונגרסים תמידיים, אלא גם יהודים טובים מלבד ציוניותם ולאומיותם. קצה נפשי באלה המבכרים את ציוניותם על יהדותם, בניגוד לנו המקומיים, שהננו רואים ביהדות גם את הלאומיות. על כן יקרה היא לנו שבעתיים, ומשום כך הננו יהודים, ואין אנו מאמינים בלאומיות יבשה גרידא. גם מהלך הזמן הוכיח לי, כי כל אלה שהיו ציונים קשורים ביהדותם, נשארו קשורים גם ללאומיותם.
חכם יוסף אליהו שלוש, פרשת חיי (1870-1930), סוף דבר, עמודים 366-367. הוצאת בבל, תל-אביב תשס"ה (2005). מתוך 'החכם היומי'
