מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד שעל ידי הצדקה שעושים זה עם זה, באה להם הגאולה.
'לעתיד לבוא בשעת גאולתם של ישראל, באים שרי אומות העולם לפני הקדוש ברוך הוא וטוענים: מה אלו אף אלו - הללו עובדי עבודה זרה וכו', מה אלו שופכי דמים וכו' מה אלו מגלי עריות וכו'. באותה שעה אומר הקדוש ברוך הוא למיכאל: החזר להם תשובה. מיד משתתק ואינו מוצא תשובה ... אזי אומר הקדוש ברוך הוא למיכאל: מיכאל נשתתקת? - אני מדבר בעדם, בזכות הצדקה שעושים זה עם זה הם נגאלים'. ...
ועתה ישראל הבט נא וראה, עד כמה גדול כוחה של צדקה, עד שמיכאל שתק ולא למד זכות על ישראל, ובא הקדוש ברוך הוא והשיב גדולה תשובה, בזכות הצדקה שעושים זה עם זה. ובזה אמרתי לפרש מה שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה: 'גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה' - והכוונה כי על ידי הצדקה שעושים זה עם זה, בזה באה להם הגאולה. וכמו שהשיב הקדוש ברוך הוא, וסתם פה המקטרגים עליהם.
חכם אליהו באהי עלוש, ארץ טוב, דף ג' ע"א – ד' ע"א, דפוס ר"ש הלוי צוקערמאן ושותפו, ירושלים, תרנ"ג (1893) מתוך 'החכם היומי'
