עניין הצדקה היא חיוב המין האנושי, שיחמול וירחם על מינו. כי איך יראה אדם כמותו מצטמק ברעב ולא יחמול עליו?! כיוון שכל אדם מכיר ומרגיש הצער כי ירעב. ועל כן מי שאין לו רחמנות על מינו יוצא מכלל אדם, ובזה פירש החכם השלם והכולל, הרב ידידיה אבולעפיה זכרונו לברכה, מה שנתן דניאל עצה לנבוכדנצר: 'וחטאך בצדקה פרוק' - שכשראה דניאל שנגזר על נבוכדנצר להתהפך לבהמה, נתן לו עצה לעשות צדקה, שעל ידה יישאר בכלל אדם. וכשלא שמע לעצתו, מיד נהפך לבהמה. עיין שם באורך. ובזה יבואר רמז הכתוב: 'אדם ביקר בל ילין, נמשל כבהמות נדמו' - רצה לומר: שאינו נקרא אדם אלא ב'יקר', כך יקרא לצדקה, שבצדקתו שעושה נקרא אדם. אבל כשהוא 'בל ילין' - שאינו עושה צדקה על דרך מה שכתוב: 'צדק ילין בה', אז 'נמשל כבהמות נדמו'.