'על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו' - נדקדק אומרו 'ששמם' בלשון הווה, בצרה תחת המם, ולא בשלון עבר, בפתח תחת המם, וכלשון רבינו משה בן מיימון שכתבנו, והטעם שקדושת המקדש וירושלים, היא מפני השכינה. והשכינה אינה בטלה, ולפיכך היא בקדושתו, וכל טמא שנכנס לשם חייב כרת.
וכמו שכתבנו. אם כן מעתה שראינו 'שועלים הלכו בו' - משמע שקדושת בית המקדש נתבטלה?! ולזה אמר: 'ששמם' - בהווה רצה לומר, שהוא שמם מן השכינה, חס ושלום?! - וקבלה היא בידינו שהשכינה אינה בטלה, וכמו שאמרו: 'לא זזה שכינה מכותל מערבי'. וזה אומרו: 'אתה ה' לעולם תשב' - רוצה לומר: קבלתנו היא שלעולם תשב אפילו בחורבנו, ולזה בקדושתו הוא עומד. ולמה 'שועלים הלכו בו' - שמורה להפיך וכולי?!. הן אמת 'כיסאך לדור ודור' - רצה לומר: רק הכיסא יגדל, בהשם יתברך, והוא מעיין בית קודשינו ותפארתנו, שעליו נאמר 'והארץ הדום רגלי'.