יכווין מחשבתו ודעתו בתפילתו, ויסיר מלבו כל הדברים הטורדים הכוונה, וכמו שמנאם הרמב"ם, זיכרונו לחיי העולם הבא, בהלכות תפילה. יעויין שם. ואם תבוא לו איזה מחשבה והרהור בעת התפילה, ישתוק מהתפלל עד שיפנה דעתו, ויחזור להתפלל.
זהו שאמר הכתוב: 'קחו עמכם דברים' - רצונו לומר: אם באה לכם מחשבה והרהור בענייני העולם בעת התפילה, אל תתפללו בעת ההיא, אלא 'קחו עמכם' דברי חכמינו זיכרונם לברכה, כי נעמו, שאמרו: ישתוק מלהתפלל עד שתבינו ותכוונו דעתכם, ואז: 'ושובו אל ה'' - להתפלל.