'לכן בגללכם ציון שדה תחרש' - וכבר ידעת דבריהם זיכרונם לברכה, שבכל דור ודור ראוי שיבנה בית המקדש בימיו, וישיב בנים לגבולם, וכהנים לעבודתם, ולויים לשירם ולזמרם, אם יתקנו מעשיהם. וכשאינם שמים על לב אורך גלותנו ושממות ארצנו, ויתקנו מעשיהם, ונשאר הבית כמו שהיה חרב, נחשב עליהם כאלו המקדש היה בנוי ומשוכלל בימיהם, ונחרב בזמנם והם החריבוהו בעוונם. והוא אומרו: 'לכן בגללכם ציון שדה תיחרש' - שאילו זכיתם הייתה נבנית בימיכם, ועכשיו אני מחשב עליכם כאילו הייתה בנויה ועכשיו בשביל עוונם: 'ציון שדה תחרש וירושלים לעיים', ואתם מחריבים את העולם.