מדברי הצדקת בעניין 'אהבת ישראל'
מלמדת פחדה ללמוד שירה מכלימה, שרק בפלך לאישה חוכמה.
ואלה דברי רחל, בבוא לאוזניה כי שמה נזכר לתהילה בדברי הימים: אוי לי תאמר נפשי, כי מר לי מר. טפח רוחי עליי ואתיימר. שמעתי קול אומר - שירך נשמר: מי כמותך רחל לומדת שיר? רוחי ישיב אליי, ריחי נמר. גולה אחר גולה, עורי סמר. טעמי לא עמד בי, כרמי זומר: מכלימות אפחד, לא עוד אשיר. אפנה צפון, דרום קדמה וימה. דעת נשים קלה, לזאת הורמה. חכמת סופרים תסרח אחר כמה שנים, הן עתה למה: יזכור מכלב מת כל עיר כל פלך. אין חכמה לאשה כי אם בפלך.
מרת רחל מוֹרפּוּרגוֹ, עוגב נאלם, שיר "ואלה דברי רחל", עמודים 398-399. הוצאת כרמל, ירושלים תשע"ו (2016). מתוך 'החכם היומי'
