'כי מנסה ה' אתכם הישכם אוהבים את ה'' - שמה שאמר אוהבים ולא אמר הישכם יראים את ה'. האמנם כוונת הכתוב הוא, שהנה ידוע מה שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה, ש'אהבה מקלקל את השורה', ואם כן יתכן הדבר, שאם אדם יתרעם עם חברו על אוהבו, שדיבר עליו סרה או שעשה לו שלא כהוגן, ורואה בעין שכלו, שעשה לו אוהבו לזה שלא כהוגן, ובטוב ילין עליו על כל זאת אהבה שבו עם אוהבו, היא מונעת עליו מלענות סרה על אוהבו, וייתן פנים למעשהו, לאמור ששמא כך וכך הייתה כוונתו או יכחיש ויאמר שלא כך היה הדבר וכיוצא בזה, ישיב לרעהו בפיו, ולא ייתן מום בעמיתו, כי אהבה שבניהם מקלקל את השורה כנודע. וכלפי זה אמר הכתוב שאם: 'יקום נביא או חולם חלום, ונתן אות או מופת לאמור נלכה אחרי א-לוהים אחרים', על כל זה צריך שלא תשמע דברי הנביא ההוא, הגם שנראים דבריו מכוח האות והמופת, המוכיח כדבריו. וימשול בעצמו לעשות כן הימנו? משום כי מנסה ה' אתכם לדעת 'הישכם אוהבים את ה'' - דווקא, משום שכך היא מידת האוהב, כשישמע תועה על אוהבו, שהגם שבלבבו יבין, שנראים דברי המדבר תועה עליו, שהוא לא יסכים בדבר ההוא כי אהבה שבו מקלקל השורה להפך בזכותו, ויתן פנים לדבר ההוא או יכחיש בעניין הנזכר.