'ועבדתם את ה' א-להיכם, וברך את לחמך ואת מימיך' - וזה יהיה כוונת הכתוב הנזכר לעיל: 'ועבדתם את ה' א-לוהיכם' - עבודה תמה בלי חסרון ומגרעת. ... ויקשה איך אפשר להיות זה, שאי אפשר לשום אחד מישראל, לעבוד עבודתו עבודה שלמה, שכמה מצוות שלא שייכות בכל אחד ואחד, והתורה אינה נותנת שלמות רק בכללותה. לזה סיים: 'וברך את לחמך' - לומר שאפשר לקנות שלימות התורה, בהיות הרבים הנזכרים, באחדות גמור, בנפש אחת יחשבו, ועל ידי זה תתקיים כל התורה כולה בכללותה, כי מה שמקיים כל אחד ואחד, כאילו קיימו אותה כולם כאחד.