'וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם. כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים, חשב על היהודים לאבדם'. - בהקדים מה שכתב הרב אלגאזי, זיכרונו לברכה, בספרו הבהיר 'נאות יעקב' בדרוש של שבת שקלים, וזה לשונו: אמרו במדרש בפסוק: 'ישנו עם אחד' - שאמר אחשוורוש להמן: יש בהם חכמים שיגנו עליהם. אמר לו המן: 'ישנו עם אחד' - כבר הם ישנים. וכתב הרב זיכרונו לברכה טעם התשובה הייתה לומר: ישן הוא מהאחדות ואיש מרעהו יפרדו, והוא אומרו: 'מפוזר ומפורד', והכוונה שהואיל וחלק ליבם, ולא היו לאחדים, לא יועיל זכות הצדיקים להיות להם מגן וצינה, שמה יועיל זכות ראובן לשמעון, הואיל וכל אחד נדרש לעצמו, ואינם נפש אחד?! ...
וזה נראה לעניות דעתי הסמיכות של אלו הפסוקים: 'וקבל היהודים את אשר החלו לעשות' - והוא משתה ושמחה, 'ואת אשר כתב מרדכי אליהם' - משלוח מנות ומתנות לאביונים. מילת 'וקבל' - מורה שהיו באחדות אחד, כמו שכתבנו. מה טעם היו באחדות אחד, וקבלו לשלוח מנות איש לרעהו? - הוא משום 'כי המן בן המדתא ... חשב על היהודים' - מחשבתו הייתה לרעה, שהיו מפורדים ולא יועיל להם זכות הצדיקים, ומפני זה עשו תשובה, וקבלו להיות באחדות אחד, ולשלוח מנות ומתנות לאביונים.