חכם ישראל בנבנישתי


החכם היומי על לוח השנה:
< כסלו ה'תש"פ דצמבר 2019 >
אבגדהוש
ג/1ד/2ה/3ו/4ז/5ח/6ט/7
י/8יא/9יב/10יג/11יד/12טו/13טז/14
יז/15יח/16יט/17כ/18כא/19כב/20כג/21
כד/22כה/23כו/24כז/25כח/26כט/27ל/28
א/29ב/30ג/31    
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד כשנפשו מצפצפת לצאת, משיבה במה שהחיה נפש העני.
'רבי פנחס בשם רבי ראובן אמר: כל מי שנותן פרוטה לעני, הקדוש ברוך הוא נותן לו פרוטות. וכי פרוטה נותן לו?! - והלא לא נותן לו אלא נפשו. הרי כיצד, היתה כיכר בעשר פרוטות, ועני עומד בשוק ואין בידו אלא תשע פרוטות, ובא אחד ונתן לו פרוטה ונטל כיכר ואכלה, ושבת נפשו עליו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אף אתה, בשעה שנפשך מצפצפת לצאת מתוך גופך, אני משיבה לך'. - שבשעה שהגיע קיצך להיפטר מן העולם, ו'נפשך מצפצפת לצאת מגופך, ואני משיבה לך' - דהיינו, בשעה שניתנה רשות לנפש לצאת מן הגוף, כמו שדרשו חכמינו זיכרונם לברכה, שהקדוש ברוך הוא צוררה וקושרה לנפשו של אדם בקרבו, שאלמלא כך היה זורקה בעת צרותו, ואינה יכולה לצאת עד שיתירנה הקדוש ברוך הוא. ובשעה שניתנה לה רשות לצאת, אני משיבה לך - בשכר מה שהחיית נפש העני, באותה הפרוטה שקנה ממנה הכיכר להשיב את נפשו. ... ושיעור המקרא כך הוא: 'וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך' - וכי ימוך אחיך - ולא היה בידו כדי סכום דמי הכיכר, 'ומטה ידו עמך' - כלומר, השיגה ידו של עני לקנות, בהצטרפות פרוטתך שנתת לו, 'והחזקת בו' - להחיותו. מהו שכרך? - 'גר ותושב וחי עמך' - כי נפש האדם בעולם הזה הוא כגר בארץ, ובשעה שנפשך רוצה לצאת ולשוב לאיתנה, למקום מושבה הראשון, ממקום שחוצבה להיות שם תושב, אז הקדוש ברוך הוא ישיבנה לך, 'וחי עמך' - שיוסיף לך שנות חיים ואורך ימים.
בית ישראל, חלק א', דרוש י"ו (ט"ז), עמ' 233-235. הוצאת העורך (יצחק אדרת), תשע"ד (2014).

subscribe
subscribe