מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד שיכול לברך ברכת חתנים אחר כמה ימים.
ילמדנו על אישה, שנתקדשה על-ידי שליח במקום אחד, ואחר-כך באה לעיר הארוס, להיות לו לאישה, ובעת כניסתן לחופה, פה עיר הקודש ירושלים, תבנה ותכונן, שחוזר החתן, ומקדשה פעם אחרת ... ואני תמיה על נקיי הדעת שבירושלים, איך הניחו להנהיג מנהג כזה, שהוא הפך דברי מרן ...
שדווקא בקידושין, שנהגו בארצות המערב, שהמקדש הוא מברך, לכן כל שקידש ולא ברך, היווה ברכה לבטלה אבל ברכת חתנים, שגם בארצות המערב, אחרים מברכים אותם, לכן לא צריך לנו 'עובר לעשייתן', ויכול לברך אחר כמה ימים.
חכם ישראל מאיר מזרחי , פרי הארץ חלק א'- ב', אבן העזר, הלכות קידושין - סימן א', דף נ"א ע"ב-נ"ג ע"א, קושטא, דפוס יונה יעקב, תפ"ז (1727) מתוך 'החכם היומי'
