מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שלא יתן מצד הרחמנות, שאינו יכול לסבור לראות בצער חברו.
'נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו' - הצדקה המעולה יותר היא שייתן צדקה בשביל צוויו יתברך, ולא מצד הרחמנות ורכות הלבב, שאינו יכול לסבול לראות את חברו בצער, שמצטער גם הוא לראות את חברו, שצדקה זו אינה מעולה כל כך, אלא ייתן צדקה לעשות ציוויו ורצונו יתברך, ויחשב בלבו שהקדוש ברוך הוא נתן לו כדי שייתן לאחרים.
ואפשר שזהו רמז כאן: 'נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו' - וזה 'ירע' אפשר לפרשו - לשון הכרעה, כלומר כשתיתן צדקה אל ייכנע לבבך בתתך, כי אם 'נתן תתן' לעשות צוויו יתברך כאמור.
חכם רפאל אברהם שאקי , שמן ראש, דף כ"ח ע"א דפוס יצחק די קאסטרו ובניו, קושטאנדינא, תר"ט (1849). מתוך 'החכם היומי'
