'ולהבדיל בין הקודש ובין החול, ובין הטמא ובין הטהור' - עד היותו בן שלוש עשרה שנה הוא בשני הערלה, ימי החול, ובהיותו מבן שלש עשרה שנה ומעלה, קנה לו בחינת הרוח וקדוש ישראל. וזהו 'ולהבדיל בין הקודש ובין החול'. גם 'ולהבדיל בין הטמא' - היצר הרע שהוא משעת יצירה, 'ובין הטהור' - יצר הטוב הנכנס בו משלוש עשרה ואילך. גם קודם היותו בן שלוש עשרה הוא חתום דווקא באות ברית, חותם החתום מבית, ובהיותו בן שלוש עשרה, חתום גם מחוץ באות תפילין, ואז 'טובים השניים'.