'ועתה כתבו לכם את השירה הזאת, ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם, למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל' - על ידי שירגיל האדם עצמו בדיבור יהיה קבוע בו כמו שיר, וכיוון שעושה דרך שיר, ממילא אינו שוכח, וזה שנאמר 'ועתה כתבו לכם את השירה', שעל ידי זה ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם - שאינה משתכחת.
חכם משה זקן מאזוז , ויקהל משה, עמ' ט"ז דף ב, דפוס דוד עידאן, ג'רבה, תרע"ו (1916) מתוך 'החכם היומי'