חכם משה זַכּוּת


החכם היומי על לוח השנה:
< חשון ה'תש"פ נובמבר 2019 >
אבגדהוש
     ג/1ד/2
ה/3ו/4ז/5ח/6ט/7י/8יא/9
יב/10יג/11יד/12טו/13טז/14יז/15יח/16
יט/17כ/18כא/19כב/20כג/21כד/22כה/23
כו/24כז/25כח/26כט/27ל/28א/29ב/30

מקצת שבחו

חכם משה זַכּוּת נולד לאמו ולאביו חכם מרדכי זכות בשנת שפ"ה (1625) בעיר אמשטרדם שבהולנד.
ראשית תורתו בבית המדרש 'עץ החיים' מפי רבו חכם שאול מורטירה. למד חכמות הכלליות, ולטינית. כבר בצעירותו, נפשו נשאתו להתעמק בחכמת הקבלה, והוא נסע לעיר פוזנן בפולין ללמוד מפי רבי יצחק מפוזנא. 
בשנת ת"ה (1645) עבר לוונציה, שם שימש בקודש כאחד מחכמי העיר, והקים בה ישיבה גדולה לחכמת הנגלה והנסתר. בשנת תט"ז (1656) הגיע בשליחות מצווה לעיר וורונה באיטליה חכם בנימין הלוי, מחכמי צפת, ותלמיד תלמידו של חכם חיים ויטאל. חכם משה זכות הלך להעמיק אצלו בלימודי קבלת האר"י, והוסיף חכמה על חכמתו. בשנת תל"ג (1673), עבר לעיר מנטובה בכדי לשמש רב העיר, ובה ייסד שוב ישיבה גדולה ללימוד תורה ולחכמת הקבלה. בישיבה זו, עסקו בין היתר בהעתקת כתבי האר"י והפצתם ברחבי אירופה. 
חכם משה זכות שהיה מגדולי התורה והקבלה באיטליה, עסק בשירה. הוא נהג לחבר שירים ופיוטים למטרות שונות, חלקם נכנסו לסידורי התפילה הספרדיים. בין תלמידיו נמנו גדולי התורה והקבלה באיטליה בדור שלאחריו, ובמיוחד שני תלמידיו הקרובים ביותר: חכם בנימין הכהן ויטאלי, שהמשיך בראשות בית המדרש שלו לאחר פטירתו, וחכם אברהם רוויגו. בתו יהודית, נישאה לחכם אברהם דוד פאפו, אב בית-הדין של אנקונה. 
חכם משה זכות נפטר ביום ט"ז בתשרי תנ"ח (1697), ביום-טוב שני של חג הסוכות.  
חכם משה זַכּוּת חיבר עשרות ספרים בתורת הנגלה ובחכמת קבלה, ובין הנודעים שבהם: 'שאלות ותשובות הרמ"ז', שנדפס בשנת תקכ"א (1761) בוונציה; 'אגרות הרמ"ז', שנדפס בשנת תק"מ (1780) בליוורנו; 'קול הרמ"ז' - פירוש על ששה סדרי משנה, שנדפס בשנת תע"ט (1719) באמשטרדם; 'מקדש מלך' ו'הדרת מלך' - פירושים על ספר הזוהר בחמישה כרכים, שנדפסו בשנת תרי"ח (1858) בליוורנו; המחזה 'תפתה ערוך', בו משולבים רעיונותיו של המשורר האיטלקי דנטה, שנדפס בשנת תע"ה (1715) בוונציה; ו'יסוד עולה' - דרמה ספרותית אודות חיי האבות, שנדפס בשנת תרל"ד (1874) בברלין.


subscribe
subscribe