'אמר רבי לוי: כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו, ואינו נכנס שם להתפלל נקרא 'שכן רע', שנאמר: 'כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה', ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו, שנאמר: 'הנני נותשם מעל אדמתם, ואת בית יהודה אתוש מתוכם'. והרואה יראה כי יש להקשות, שוודאי רבי לוי מדבר במי שאין לו אלא בית הכנסת אחד בעירו, שאם לא כן, הולך לבית הכנסת אחר. ומדוע כל החרדה הזאת, אם אומר ביחיד בביתו? ואם מדובר שאינו מתפלל כלל היה לו לומר 'כל שאין מתפלל'. ועוד הקשה הרי"ף, זיכרונו לברכה, שזה הפסוק אינו מדבר על בית הכנסת, אלא על אדום ועמון ומואב, שהיו שכני ירושלים, שנגעו בנחלת ה' ומקדשו החריבו. ועוד איך בשביל שאינו מתפלל בבית הכנסת גורם גלות, שאיך תלוי זה בזה? 'ולא קרב זה אל זה'. אלא נראה שיובן עם מה שאמרנו, שכל מי שאינו מתפלל עם הציבור, הינו גורם בנזיקין, שלא יש גאולה לשכינה וישראל, חס ושלום, על כן אמר: 'כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל' - אף על פי שמתפלל ביחיד בביתו, כיוון שאינו מתפלל בצבור, הינו גורם שלא יהיה גאולת השכינה וישראל, על כן נקרא 'שכן רע' והינו כעמון ומואב, שהיו שכנים לירושלים, ולא באו לעזרת ה'. ועל כן אמר: 'ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו'. ודייק ותבין.