מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד שלא די להיות בארץ ישראל, אלא להיות בה בני חורין.
'לשנה הבאה בארעא דישראל בני חורין' - זה עכשיו, שאנחנו בגלות אבל יהי רצון שלשנה הבאה, נהיה בארץ ישראל, ארץ זבת חלב ודבש, לא תחסר כל בה, ונהיה כולנו שבעים דשנים ורעננים.
ולא זו בלבד 'בארץ ישראל' - ועדיין תחת ממשלת האומות חס וחלילה, והם נוטלים חלב וטוב הארץ כמו שהיו בתחילת בית שני כמו שכתוב בנחמיה: 'הנה אנחנו עבדים, והארץ אשר נתת לאבותינו, מרבה תבואתה, ומלכים אשר נתת עלינו בחטאתנו'. ... אלא, בעזרת ה', נהיה שם 'בני חורין' - אין אדון לנו, זולתי יתברך לבדו, יראו עינינו וישמח ליבנו אמן כן יהי רצון.
חכם שאול הכהן, ערבי פסחים דף ד עמ' ב, דפוס דוד עידאן, ג'רבה, תרע"ז, (1917) מתוך 'החכם היומי'