חכם חנניה חביב אזולאי


החכם היומי על לוח השנה:
< אדר ב' ה'תשפ"ד March 2024 >
אבגדהוש
     כא/1כב/2
כג/3כד/4כה/5כו/6כז/7כח/8כט/9
ל/10א/11ב/12ג/13ד/14ה/15ו/16
ז/17ח/18ט/19י/20יא/21יב/22יג/23
יד/24טו/25טז/26יז/27יח/28יט/29כ/30
כא/31      
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד שהותרה שירה על שגאלם מיד צר, ולא שנקם באויביהם.
מאמר רבותינו זיכרונם לברכה: 'יאמרו גאולי ה'- למה? אשר גאלם מיד צר'. ולכאורה יש לדעת שמה בא לחדש בעל המאמר?! - שהלא הכתוב אומר: 'אשר גאלם מיד צר'. האמנם אפשר לומר, לעניות דעתי, והוא בהקדים חקירת הראשונים, עליהם השלום, שאיך אנו אומרים שירה והלל, על מה שהביא מכות על המצריים ועל מה שעשה נקמה בפרעה, שהלא כשבקשו מלאכי השרת לומר שירה בקריאת ים סוף, השיב להם הקדוש ברוך הוא: 'מעשי ידי טובעים בים, ואתם אומרים שירה לפני?!', ואם כן מאין הרגליים לומר שירה על נקמת המצריים. ותירצו המפרשים זיכרונם לברכה, שהשירה שאמרו ישראל אינו על מה שנקם ה' מהם, כי אם על הצלתנו, שהצילנו הקדוש ברוך הוא מיד פרעה ומיד מצרים. זה תורף דבריו.
ובזה יבוא על נכון כוונת הכתוב: 'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. יאמרו גאולי ה''. ובעל המאמר מקשה בכוח למה בקושיית המפרשים זיכרונם לברכה, שאיך הותר לנו לומר שירה והודאה על נקמת מצרים. לזה מותר, בעצם 'אשר גאלם מיד צר', רצונו לומר שהשירה שאנו אומרים להקדוש ברוך הוא על מה שגאלם מיד צר, ולא על מה שעשה בהם שפטים כאמור.
חכם חנניה חביב אזולאי , קריית חנ"א, דף ח א, דפוס מכלוף נגאר, סוסה, תרפ"ו (1926). מתוך 'החכם היומי'
הצהרת נגישות